איך בית הופך למקום
לביטוי אישי?
הקודם
הבא

הבית בנגבה

בית הנמצא בדמיונם של בני משפחה ומתגשם לכדי מציאות, זה דבר מרגש. למחשבות ולרעיונות נוספה המחשה באמצעות תמונות מקסימות שנאספו על ידי בעלי הבית באהבה ובהקפדה. תמונות ששיקפו כל פרט, כל זווית וכל מבט. תמונות ששימשו סימני דרך עבורי בדרך אל הבית שראו בעיני רוחם.
להמשך קריאה על הבית בנגבה >>
ברגעים רבים בהם התגשמו התוכניות לכדי נישות, משקופים מודגשים או פתחים, עצרתי לשאול: "האם כך זה נראה?" ביקשתי לבחון את השתקפות המראות שראו בדמיונם ולהוציא אותם אל החוץ. הבית הצנוע בגודלו רוהט ואובזר על ידי בעליו בצבעוניות חמימה וברגישות רבה. יצירותיהם של בני המשפחה מקשטות את הבית: עבודת נייר ייחודית של האב, קקטוסים סרוגים של האחות ועוד. עבורי, כאורחת לרגע בחייהם, אין דבר יותר מספק מהידיעה כי הבית מהווה במה לביטוי אישי, לטעמם וליצירותיהם של בעליו.
איך מגיעים
הביתה?
הקודם
הבא

הבית בגבעת חיים

בפגישתי הראשונה עם בני הזוג מגבעת חיים, הבחנתי לצד דלת הכניסה לביתם ביצירה מקסימה אותה הכינה הבת שלומית אופיר (כן, המעצבת המדהימה). מדובר ביצירה המתארת מסע בין בתים, בין מדינות, בין יבשות, בהם התגוררה המשפחה לאורך חייה. היצירה הציגה מפתחות שעליהם צויירו בעדינות רבה תמונות זכרון אישי מכל מקום ושכותרתה "אני הולך הביתה". בכלל, נראה כי יצירות הן חלק בלתי נפרד מהמשפחה כולה.
להמשך קריאה על הבית בגבעת חיים >>

כולם לקחו חלק בהשלמת הבית עד לפרט האחרון, בהתייחסות לכל מידה, בבחירת כל חומר, כל צבע, בדיוק מידותיו של כל חלון, באיבזור של כל פינה ונישה. ביצירות אישיות בעבודת יד, ובטיפוח גינה מרחיבת לב סביבו.
עבורם, הבית שתכננתי הוא הבית בו ירצו להאריך בו את חייהם יחד. ראויה לציון במיוחד העובדה כי הבית נבנה בקיבוץ בו גדלו כילדים, סוג של סגירת מעגל עבורם. נדמה שלא היה מתאים יותר אלא לתאר אותו במילותיו של ש"י עגנון: "ונדמה היה שכל הארץ אשר הלכתי בה וכל השבילים בהם עברתי אינם אלא פרוזדור לבית זה".

איך מזמינים
את היער הביתה?
הקודם
הבא

הבית בנס הרים

עמק כרמים מרהיב ביופיו נשקף מהמגרש הדו מפלסי בנס הרים. הגישה אליו מתאפשרת מהרחוב שבמפלס העליון וממנה הולכת ומשתפלת הגבעה כלפי המפלס התחתון. כך, אל הבאים מהרחוב, יתגלה בית צנוע בגודלו. בית שחזיתו תוכננה בקווים נקיים של מלבנים שלובים זה בזה ומוקפת צמחיה. מעבר לדלת הכניסה נפרש הנוף לכל אורך הבית: מהסלון, דרך פינת האוכל אל המטבח.
להמשך קריאה על הבית בנס הרים >>

מרפסת גדולה "רוכבת" על הקומה התחתונה ומחוברת בשוליה אל הגינה שבמפלס העליון.
גינה זו גולשת מטה במדורג על גבי טרסות המכוסות בצמחיה צבעונית, עד הגינה במפלס התחתון.
כך עוטפת הגינה את הבית בהדרגה באופן המאפשר טיול נעים סביבו ובתוכו.
הבית מהדהד את הירוק החי, המשתנה לפי עונות השנה, הניבט ממנו בכל רגע.

איך מגדלים
בית?
הקודם
הבא

הבית בשדה יעקב

בנחלה משפחתית הצופה אל שדות פתוחים בעמק יזרעאל תוכנן בית חד קומתי כפרי ונעים לזוג ולארבעת ילדיהם. שביל כורכר מוביל אל הבית. הדלת נפתחת אל הסלון, המטבח ופינת האוכל פונים אל הנוף וניתן גם לצאת מהם אל המרפסת הצופה לעמק יזרעאל. פינת האוכל העגולה עטופה בדלתות זכוכית הממסגרות את השדות הנמתחים משולי המרפסת.
להמשך קריאה על הבית בשדה יעקב >>

המטבח גדול במיוחד ומותאם לצרכיה של משפחה גדולה. את הדרך אל הבית החלו בני הזוג הצעיר בקרוון שהתמלא עם השנים באהבה וב- 4 ילדים.
בנוסף, גם קליניקה קטנה תפסה בו את מקומה.
המעבר לבית מרווח השפיע לטובה על כולם, במיוחד על הילדים שזכו למרחב אישי שהתאפשר בביתם החדש.

איך נוצר
קסם?
הקודם
הבא

הבית בנחושה

את ביתו של אחי ליוויתי משלב בחירת המגרש והשיקולים שהביאו לבחירתו: גובהו ביחס לכביש, כיווני האוויר והנוף, נפח התנועה סביבו, מיקום וסוג המגרשים הגובלים בו. בתהליך תכנון הבית נוכח אחי לדעת עד כמה בחירה זו משמעותית, לצד התייחסות לכל הפרטים המרכיבים את פרטי גמר הבית שיהפוך למרחב חיים שלם ונעים. בנוסף, נוכחתי לדעת שיש גם הפתעות נעימות לטובה בהיבט התכנוני, הפתעות אותן לא צפיתי.
להמשך קריאה על הבית בנחושה >>

פינה נסתרת בחצר הבית שאמורה היתה לשמש מעין מטבח חיצוני הפכה ל"פינת נדמה לי", בה יכלו הילדים לשחק במטבח משלהם בבוץ או בדמיון. מדרגות הכניסה לבית, שתוכננו כבמות אבן אשר שלחי עץ מקשרים בין מפלסיהן איפשרו פעילויות מגוונות והפכו מרחב לשהות בו ולא רק לדלג לאורכו בדרך אל דלת הכניסה לבית. המדרגות הפכו למקום התכנסות בשעות אחה"צ, ליצירה חופשית, לריקוד עם חברות שבאו להתארח ויצרו מרחב משל עצמן. מרגש לראות כיצד פינות נעימות ומזמינות, יוצרות חוויות קסומות ובלתי נשכחות.

איך עושים מקום
להשראה?
הקודם
הבא

הבית ברחובות

את המשפחה מרחובות הכרתי בזכות גן הילדים בו למדו יחד ילדינו. הכרתי משפחה מקסימה שלה בית נעים, בית שדלתו תמיד פתוחה לארוח. בני המשפחה התארגנו בקלות לארוחות ספונטניות כשתמיד ניתן להוסיף עוד כיסא לשולחן. חברים של ההורים וחברים של הילדים נהנו לשהות בו, בית של חום ואהבה. לבית הדו-משפחתי ששה מפלסים והוא שלוב בבית השכן כצמה קלועה. בעבודה משותפת עם אליס גורדון הכשרונית, חודש הבית לגמרי ונוסף לו חדר בקומה העליונה.
להמשך קריאה על הבית ברחובות >>

קומת המרתף הפכה, תוך ליווי יועץ אקוסטיקה, לאולפן איכותי להקלטה, עריכה וצפיה איכותית בסרטים.
מקומות אחסון רבים נוספו: חדר כביסה מרווח הוקצה בקומת חדרי השינה של הילדים. המטבח, שעודנו לב הבית, הוגדל באופן משמעותי ואובזר מחדש. אורגנו מחדש גם מרחבי שהיה משניים ללימוד, יצירה ואירוח. צבעים שונים שנבחרו לכל חדר על פי טעמו ואופיו של כל ילד ואיפשרו מקום לביטוי אישי. עבורי, הרגע המרגש ביותר היה זה שבו תלינו את כל הציורים המקוריים שנאספו על ידי המשפחה לאורך שנים. לכל תמונה סיפור, הקשר, זיכרון. לכל ציור נמצא המקום המדוייק ביותר בבית, מקום המחבר את העבר להווה ומעניק מקום לעתיד מלא השראה.

גלילה למעלה